1.          העותר, אזרח סיני, שהגיע ארצה ביום 5/9/04 באשרת עבודה בתחום התעשיה והשרותים שתוקפה עד 30/9/04, מבקש לאסור על המשיבים לעצור אותו ולהרחיקו מהארץ ולהעביר אותו מענף התעשיה והשרותים למעסיק בתחום הבנין שמוכן להעסיקו, וזאת עד למועד פקיעת רשיון הישיבה שקיבל כדין בהתאם לזמן שבו מותר לו לשהות בארץ.

2.          לטענת העותר הוא עבד כטבח במסעדה במשך 15 יום עפ"י אשרת העבודה שניתנה לו, נאמר לו ע"י מעסיקו שאינו מתאים לעבודה ומאז הוא חיפש עבודה חדשה בתחום המסעדנות בצורה חוקית אך לא מצא כזו. עם זאת מצא העותר מעסיקים בתחום הבנין שהיו מוכנים להעסיק אותו ומשכך הוא מבקש לנייד אותו מתחום התעשיה והשרותים לתחום הבנין.

3.          לטענת ב"כ העותר מדובר במקרה חריג שבו על המשיבים לאפשר את ניודו של העותר לאור תקופת שהייתו הקצרה בארץ, שכן סיכויי העותר למצוא עבודה במסעדות קלוש ואילו ידע זאת לא היה מבקש להגיע ארצה על מנת לפרנס את משפחתו, תוך שהוא משקיע כספים רבים למטרה זו.

            ב"כ העותר טוען כי בפועל מניידים המשיבים עובדים זרים מתחום התעשיה לתחום הבנין ואין מניעה לעשות זאת גם לגבי העותר לאור העובדה שקיים מעסיק בתחום הבנין שמוכן להעסיקו ומאחר והעותר עומד בתנאים שדרושים לכך.

4.          המשיבים מתנגדים לניוד העותר למעסיק בענף הבניה שכן נוהל שמים סגורים - תיקון, שמאפשר ניוד עובדים זרים, לא מאפשר ניוד עובדים שהגיעו לארץ כדי לעבוד בענף התעשיה בכלל, ובמסעדנות בפרט, לענף הבניה בהעדר זיקה בסיסית בין שני הענפים.

            לפנים משורת הדין מוכנים המשיבים לתת לעותר אשרת עבודה בתחום המסעדנות או המלונאות ככל שימצא מעסיק שמוכן להעסיקו.

5.          עיון בסעיף 20 (ד) לנוהל שמים סגורים - תיקון מיום 1/6/04 מעלה שאכן לעובדים בתחום התעשיה כמו העותר לא תוצענה הצעות של ניוד עפ"י הנוהל אך גם ב"כ המשיבים מודה בסעיף 10 לתגובתו כי המשיב 1 מסכים במקרים חריגים לנייד עובדים מתחום התעשיה לתחום הבנין כאשר מדובר בעובדים בתחומי התמקצעות שמשיקים לענף הבנין, אך העותר לא נמנה עליהם.

            ב"כ המשיבים מפנה לפסק הדין בעת"מ 2774/04 (מחוזי ת"א) ואנג נ' משרד הפנים ואח' שצורף כנספח מש/2 לתגובת המשיבים שבו קבע ביהמ"ש (כב' השופט ד"ר מודריק) שלא יהיה מנוס מהרחקת העותר מישראל אם לא תימצא לו תעסוקה בתחום המלונאות או מסעדנות או תחום דומה שכן שהותו בארץ הפכה בלתי חוקית מרגע שעזב את מעסיקו בלי למצוא פתרון חוקי.

            עם זאת המקרה שבפני שונה מהמקרה של העותר נשוא עת"מ 2774/04 הנ"ל שכן כאמור ברישא פסק הדין לא ברור אם אותו עותר, שהגיע ארצה באשרת עבודה של טבח, עבד בכלל במסעדה שלשם עבודה בה הגיע, הוא נעצר כעבור שלושה חודשים כשהוא עובד בבנין ולטענתו לא נאמר לו בארץ מולדתו שהוא עתיד להיות מועסק בארץ כטבח ואין לו כל מומחיות בתחום זה.

            העותר שבפני הגיע ארצה על מנת לעבוד כטבח במסעדה ואף עבד בה במשך שבועיים עד שנאמר לו ע"י מעסיקו שאינו מתאים לעבודה והוא נאלץ לעזוב את עבודתו מבלי לקבל שכר ונסיונותיו למצוא עבודה בתחום המסעדנות עלו בתוהו.

            מהשורות הראשונות בפסק הדין עולה שהעותר בעת"מ 2774/04 הגיע ארצה באשרת עבודה בתחום שאינו בקיא בו והיה עליו לצפות שלא יצליח לעבוד בתחום זה ואילו העותר שבפני הגיע ארצה לעבוד במקצוע שהוא בקיא בו ואף עבד בו בארץ במשך שבועיים עד שמעבידו פיטר אותו והוא לא עשה דין לעצמו ועבד בבנין אלא חיפש עבודה בתחום המסעדנות.

6.          נראה לי שיש להחיל על העותר את דרך הפעולה שנקבעה במכתבו של מר אדלשטיין, שצורף כנספח מש/1 לתגובת המשיבים, שכן העותר לא עזב את מעסיקו מרצונו אלא בגין נימוק שקשור במעסיקו בתחום המסעדנות, אשר פיטר אותו כעבור שבועיים מבלי לשלם שכרו.

            אמנם תחום הבנין אינו קרוב מבחינת ההכשרה שנדרשת על מנת לעבוד בו לתחום המסעדנות אך המשיב יוכל לבדוק את התאמתו של העותר להשמה בתחום זה בהתחשב בכך שנמצא לפחות מעסיק אחד בעל היתרים בתחום הבנין שיהיה מוכן להעסיק את העותר (ראה נספח ד' לעתירה) ולאור המחסור במקומות עבודה בתחום המסעדנות ו/או המלונאות יחסית לענף הבנין.

7.          לאור כל האמור לעיל אני מקבל את העתירה ומורה למשיבים להעביר את העותר מענף התעשיה והשרותים (מסעדה) ולשבצו בעבודה אצל מעסיק בעל היתר בתחום הבנין שיהיה מוכן להעסיקו לאחר בדיקת התאמתו לעבודה זו.

            אני מעכב הרחקתו של העותר מהארץ למטרה הנ"ל לתקופה של 60 יום מהיום.

ניתן והודע היום, כ"ח בשבט התשס"ה (7 בפברואר 2005).